Jarawa

חידת השבוע

הסתכלו בתמונה ונסו לנחש מהו ה

JARAWA

את התשובות יש לשלוח לטלמסר מספר

1800- JARAWA

או לפרסם בתור תגובה בבלוג

הראשון שיפתור נכונה את החידה יתוגמל כמיטב המסורת ההודית

אומרים שיש יותר ממיליארד הודים אבל כמה רכבים יש???י

על חופי האוקינוס ההודי בשמש טרופית

שלום לכולם
אנחנו עכשיו על שפת הים ההודי רואים חופים שקטים ויפים.
היינו בעיירה די שקטה שנקראת מלוון והיינו כמעט התיירים היחידים. בעיירה יש דייגים לרוב וגם מוכרים וסוחרים למיניהם. יש פה אטרקציה תירותית אחת שהודים רבים אוהבים לבוא אלייה והיא מבצר בלב ים כמה דקות בשייט על סירה קטנה. אז כמובן שהחלטנו לנסוע עם מלא תלמידות יסודי שגם התרגשו כמונו מהאירוע. בילינו שם שעה וחזרנו חזרה. היופי במבצר הזה הוא החומות הגבוהות שמקיפות אותו מכל הכיוונים.
הינו שם בבוקר ואחר הצהריים החלטנו ללכת לים גם כדי להתרחץ וגם כדי לראות את השקיעה. היה מאוד יפה ואקזוטי כמו בסרטים.
אחרי השקיעה כששנינו עוד מתמוגגים מהיופי של השמיים תוך כדי הליכה חזרה למלון הרחנו את ריח הצחנה העולה מן היבשה והבנו שאנחנו צועדים ישר לכיוון שוק הדגים כמובן שגם הדיגים הבחינו בנו וזו היתה סיבה טובה להפסיק את עבודתם ולבהות בנו באותה ההזדמנות הראו לנו את מרכולתם שהייתה מסריחה במיוחד חסילונים סרטנים ומיני דגים נוספים
וכמובן שרצינו לצלם וברגע שהוצאנו את המצלמה כולם התחילו לדגמן עם הדגים... י

Trek in the Himalaya

התחלנו את הטיול עם עודף משקל ברור! עם מפה של 1:200,000 ותאור דרך, שניהם לא עזרו לנו במיוחד ונאלצנו להסתמך על טוב ליבם והידע של הכפריים המקומיים. י

הנה בקצרה סיפור הדרך - יומיים של עלייה, ביום השלישי אמורים לעלות לפס של 4250 מטר ולהתחיל לרדת במשך יומיים וחצי. את היום הראשון על פי הסיפור דרך סיימנו בקושי. בתחילת היום השני היתה הפעם האחרונה שראינו אנשים ולא הספקנו לסיים את היום על פי סיפור הדרך וישנו איפה שהוא בדרך. לא היה הרבה לאן למהר כי בינכך צריך לעבור את הפס ביום אחד ולא נספיק היום, אך אמרנו שעדיף שנתחיל מוקדם ונגיע בצהריים ואז נוכל לעשות מנוחה כמו שצריך. י

אחרי כמה שעות פתאום מפתיעים אותנו מאחור מטייל גרמני ומדריך מקומי שהופתעו לראות אותנו במיקום הזה בשעה הזאת של היום הרי היינו אמורים כבר להיות בצד השני של הפס... תשושים מהתיקים הכבדים הגענו אחריהם למקום ממנו אמורים להתחיל את היום שלמחרת כדי לעבור את הפס ביום אחד לשמחתנו בלי המדריך של הגרמני לא הינו מוצאים את הדרך אל הפס ובנוסף הוא הציע לסחוב לנו תרמיל בעבור תשלום. עם התרמילים הכבדים ובלי אוויר לנשימה לא היה שום סיכוי שנצליח לעבור את הפס. אחרי התלבטות קצרה במיוחד החלטנו להשאיר את האוויר ולתת למדריך את התרמיל. אחרי עלייה של ארבע שעות כמעט בוכים וחנוקים הגענו לפס המיוחל ומטעמי מזג אוויר לא נשארנו זמן רב והתחלנו לרדת. הגרמני והמדריך ירדו חזרה למקום ההתחלה. י

אנו שוב נשארנו לבדנו במדרון שלג ענק, ועקבות ספק אם אפשר לקרוא להן מטושטשות, בקור ובשלג מצאנו את דרכנו מטה והנה לפתע בפעם הראשונה בטיול הגענו לנקודת לינה שעתיים וחצי לפני החושך. י

הסתכלנו סביב, ראינו אגם קפוא שנראה שלא הפשיר כבר שנים רבות ושלג ושלג. ראינו במרחק רב יער החלטנו להתקדם בהמשך השביל בנסיון לנצל את השעות האחרונות של האור ולהתרחק מהשלג ולהתקרב ליער. בדרך הבנו שלא נספיק להתרחק מספיק מהשלג וגם לא להגיע ליער אך לשמחתינו ראינו מערה של רועה צאן שפעילה לא בעונה הזאת ועצים שיספיקו לנו למדורה מפחד שנעקץ ע"י קרציות. י
בלי חשש ממזג האוויר פינינו את השלג שהיה פרסנו את האוהל והלכנו לישון. התעוררנו הרבה לפני הבוקר בשלוש בלילה לכפור מקפיא, רוחות אימתניות וסופת שלג מתחוללת בחוץ ומתים מפחד שהאוהל ישבר עלינו. בשלב הזה אמרנו שעדיף בהחלט להעקץ ע"י קרציות מאשר להישאר בחוץ. י

ארזנו בזריזות טיפסנו על הבולדרים הרטובים נכנסנו למערה פרסנו את האוהל בפעם השניה ניסנו להתייבש ולשתות חם עשינו את עצמינו ישנים עד הנץ החמה. ראינו שאפשר ללכת במזג אוויר זה ועדיף ללכת כל עוד אפשר. הלכנו עד שהשלג התחלף לגשם ואט אט נרטבנו עד לשד עצמותינו. הינו רעבים ורצינו לאכול את השארית האחרונה של האוכל שנשאר מצאנו בקושי מחסה מהגשם ואחרי ארוחה מינימלית זו נותרו בידינו כוס אורז, ראש שום, בקבוק שמן, בקבוק סויה וספק ריבה ספק סוכר עם צבע מאכל. מפאת היותנו רטובים תשושים ורעבים לא היה לנו רצון לישון לילה נוסף בחוץ והחלטנו להמשיך ללכת מרחק כפול ולהגיע עד הכביש עוד היום. הגענו לכפר בשם דונאלי שיושב על "הכביש" באור דמדומים אחרון וממנו אפשר לקחת אוטובוס. י

המעבר בין האוכלוסיה הכפרית שבה נתקלנו במהלך הטיול לבין האוכלוסיה ששם היה קיצוני מאוד. הגענו לקבוצה של כעשרה אנשים ושאלנו מתי האוטובוס הבא כולם הסתכלו על השעון וספק הבינו מה השאלה ספק הבינו מה השעה. פנינו למישהו אחר שהכווין אותנו למישהו אחר חשבנו שיש סיכוי שהוא ידע אנגלית אך במקום זה הוא נכנס למסעדה והיה מרוצה שנכנסו אחריו הוא שואל אותנו "דינר"? המשכנו לשאול אנשים עד שהבנו שהאוטובוס יעצור כאן ויגיע בשעה שעתיים הקרובות. מצאנו מקום יבש החלפנו בגדים והמתנו בסבלנות הודית, לפתע פנה אילינו מישהו דובר אנגלית רהוטה ואמר שיש מופולת בכביש והאוטובוס לא יגיע וההצעה לא בוששה לבוא לקחת אותנו במונית, אך אנו למודי הסיפורים והרמאיות לא מיהרנו להאמין לסיפור והמשכנו לחכות ואכן האוטובוס הגיע בדיוק לפי הערכות אחרי שעה שעתיים. הגענו לצמבה נכנסנו לגסט האוס הראשון שראינו התקלחנו אכלנו ארוחת ערב דשנה ומספקת והלכנו לישון עייפים ומרוצים. י

Danceing festival in Khed

הגענו לעיירה קטנה קרוב לחוף המערבי של הודו שכמעט ולא מגיעים לכאן תיירים. בדרך באוטובוס מישהו אמר לנו שיש פסטיבל ריקודים שמתקיים היום מחר ומחרתיים. הגענו לאחד מתוך שני הגסט האוסים שיש בישוב וחיכנו איזה רבע שעה עד שהגיע המנהל שהוא דובר אנגלית. במקביל לזה ששאלנו על חדר שאלנו גם על תחרות הריקודים והוא אמר שהוא נוסע לשם בעשר וחצי בערב ושאנחנו יכולים להצטרף חשבנו שיהיה נחמד ללכת. התברר לנו שזה אירוע מסורתי שמתקיים מדי שנה ויש תחרות אחת לילדים ותחרות אחרת למבוגרים. תוך כדי הנסיעה הבחור שלקח אותנו דיבר בטלפון והבנו שהוא מדבר עלינו וכנראה שהוא מודיע לחברה שאנחנו מגיעים. הגענו למקום הפסטיבל ולפני שהספקנו להיכנס פנימה כבר היו סביבינו עשרה אנשים לפחות, לחצנו ידיים וככול הנראה הופעתנו שם היתה מרגשת הרבה יותר מהריקודים עצמם.קיבלנו סיכות יפות עם תמונה של נשיא הודו והוליכו אותנו לשורה הראשונה לצד השופטים וליד כול האנשים המכובדים. לאחר זמן קצר עצרו את הריקודים והעלו אותנו לבמה בשביל להעלות את מורל הקהל שגם ככה היה עייף. ביקשו מאיתנו להציג את עצמנו ולצעוק "ג'יי מהרשטרה" שפרוש הדבר הוא מהרשטרה האדירה. כמובן אי אפשר בלי קצת כבוד גם לנו, ונתנו לנו זר פרחים מהודר ועוד כמה לחיצות ידיים. מאוחר יותר התברר לנו שאלה שלחצנו להם את היד היו סגן ראש העיר ומארגני הפסטיבל. ועכשיו לאירוע עצמו תחרות ריקודים בסגנון הודי מלוקק להפליא עם הרבה ילדים שרקדו חלקם גרוע מאוד וחלקם טוב מאוד. בעיקר היה יפה לראות אותם רוקדים את הריקודים ההודים המסורתיים. חזרנו הביתה בשעה מאוחרת אבל מרוצים מאוד והרגשנו כמו אורחי הכבוד של העיר. זה הסיפור, נקווה שנצליח לשים ידינו על כמה מהתמונות מהאירוע. מפה אנחנו ממשיכים לכיוון הים ולא ברור עדיין מה יהיה אחרי זה. י